אשרי יושבי ביתך

אשרי יושבי ביתך

ומי שיכול ואינו צריך לטיול, בודאי עדיף שלא לצאת, ובכך ימנע מעצמו את ביטול הזמן היקר, יאסוף עוד מצוות וימנע מלהכנס בחשש עבירות וכד’ (וע’ ספר חסידים סי’ קסז, מסילת ישרים פרק יג).

ואגב אזכיר בס”ד את אשר סיפר לי סבי היקר ר’ מסעוד דרעי שליט”א, שהיה אביו – ר’ דוד ז”ל – שואלו כבוחנו, אמור לי בני, מי לדעתך עדיף, המקיים “אשרי יושבי ביתך” (תהילם קמה) או המקיים “אשרי תמימי דרך” (שם קיט).

ומיד המשיך וענה – דע לך בני כי תמיד עדיף הוא המקיים “אשרי יושבי ביתך”, שיושב בביתו ועוסק בתורה או בכל אשר יעסוק, מאשר ההולך בדרכים אשר מכשולים רבים ניצבים לנגדו, ולוואי ינצל. ע”כ.

ההבדל בין הולכי על דרך לבין יושבי ביתך

והגאון ר’ בן ציון אבא שאול זצ”ל היה מוסיף בעניין זה, כי אמנם “אשרי תמימי דרך” נראה יותר חשוב מחמת אריכותו, אך סוף הפרק הוא “תעיתי כשה אובד”… מה שאין כן “אשרי יושבי ביתך”, הסוף הוא “תהלת ה’ ידבר פי”.

וזהו ההבדל בין ההולכים בדרכים לבין היושבים בבית, אלו סופם טוב ותהילות ה’ ידברו, ואלו בחשכה יתהלכו (ושור”כ בס’ “שיח שרפי קודש” ח”ה סי’ תיב). ישמע חכם ויוסף לקח.

This entry was posted in General. Bookmark the permalink.