התאמה לאחר החתונה

התאמה לאחר החתונה

והנה ניתן בס”ד לומר דבר חדש, שהוא בעצם פירוש חדש לתירוץ הגמרא הנ”ל, והוא כי פעמיים דואג הקדוש ברוך הוא לזיווגו של אדם, פעם לפני שנשא אשה, ופעם לאחר נישואיו, שדואג השם יתברך להשלימו עם אשתו, וכנ”ל משום המהר”ל ורבינו בחיי.

ובכן, הזיווג הראשון – לפני הנישואין, הוא לפי המזל, מי שהוכרז עליה מראש כנ”ל, והשני – לאחר הנישואין ובאותה אשה, והפעם – לפי מעשיו, כפי שיתנהג הוא כן יתאימו משמים את זיווגו אליו, אם צדיק – תהא צדקת, ואם רשע – תהא מרשעת.

זיווג ראשון ושני

וזהו אם כן תירוץ הגמרא “כאן בזיווג ראשון כאן בזיווג שני”, אותה אשה היא, אלא שפעמיים יוצר השם יתברך התאמה ביניהם, פעם לפי המזל ופעם לפי המעשים וכנ”ל.

(ומה שאמרו חז”ל בב”ר פי”ז סי’ ז “הכל מן האשה” – שהיא משפיעה על האיש, זהו באיש שאינו פועל להשפיע, שמסתמא תימשך דעתו אחר אשתו כמ”ש בפרקי דר’ אליעזר פמ”א).

מעט השתדלות

ועל כל פנים – הכל משמים, ויש לבטוח בהשם יתברך שיתן לו בעתו את ה”עזר כנגדו”.

ומכל מקום, כבר הסביר הגרש”ז אוירבך זצ”ל (הו”ד בקובץ “מבקשי תורה” ח”א שדוכין ונשואין עמ’ ט, מט) כי כוונת הגר”א היא, שאמנם יש להשתדל בזה, אך לא כל כך כהשתדלות האדם בשאר חפציו, כי סוף כל סוף – משמים קבוע הדבר מראש, והבוטח בה’ חסד יסובבנו.

גיל חיפוש האבדה

והנה זמן חיפוש בת הזוג, המקדים וזריז במצוות – הרי זה משובח, והיינו מתחילת זמן חיובו שהוא מגיל שמונה עשרה (י”ח שלמות כמ”ש ה”בית יוסף” אה”ע סי’ א וכהבנת הב”ח ומ”ש בש”ע למצוה מן המובחר מגיל י”ג כבר כ’ מרן החיד”א ב”ברכי יוסף” שם אות ז דבדורותינו לא נאמר הדבר).

ובספרים רבים הזהירו מאוד על כך, ושבפרט בדורנו – יש להקדים הפרק, משום שאנו כבר בגדר (ברכות לב.) “מה יעשה הבן ולא יחטא” חס ושלום, מרוב הפריצות ברחובות קריה, בעוונותינו הרבים.

וכשנשוי – מצילתו מן החטא (כמובא ביבמות סג.:), ובלא אשה אין לו חומה ומגן לשמרו (שם סב:). אשרי נשוי – פשע כסוי.

 

This entry was posted in General. Bookmark the permalink.