לא למד – כיצד יקיים?

לא למד – כיצד יקיים?

מה שאין כן מי שלא למד – עושה כאשר ראה מחבריו או מאבותיו, וממילא את הכלל אולי יידע, אך את פִּרטי אותה מצוה לא יוכל לדעת, וכן לא ידע מה הדין במקרה יוצא דופן זה או אחר.

ובדרך כלל אדם כזה, כשיבואו וילַמדו אותו פרט מסוים באותה מצוה, אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו, לאמור: אל תפריעו את העם ממעשיו, לא ראיתי לאבותי שנהגו כן, ומה בכך, מה יתן ומה יוסיף פרט זה, והלא עיקר המצוה אני מקיים… העיקר הכוונה…

ועוד כמה דברי הבל בטלים אשר תישאם הרוח, עד כי יבוא יומו – הו אז יווכח לדעת כי המצוות שחשב שקִיים, בעצם לא קִיים, וחטאו ישא האיש ההוא וענוש יענש.

דוגמא מעשית

וכגון ש”תפילין של ראש” שלו ירדו על מצחו מעט, והרי אין זה מקומן, וכמו שכתבו הפוסקים (ר’ “חיי אדם” כלל יד סע’ י, “בן איש חי” חיי שרה א, וכו’), וכתב ה”פרי מגדים” (הובא במשנ”ב סי’ כז סקל”ג) שכאשר אינן במקומן – הרי הן כמונחות בכיסן.

והוא חשב שהרי “העיקר הכוונה”, כי הלא סוף כל סוף מניח הוא תפילין בראשו, ואיש בער לא ידע כי אין הוא מקיים המצוה כלל, וכל זה נגרם לו מחמת שלא למד הלכות כראוי, ולא מוסר שיוכיחנו על הזהירות בקיום המצוות.

לקבוע שיעור בהלכה

ובכדי להנצל מכך, צריכים להשתדל לקבוע בכל יום שיעור בהלכה, לדעת כיצד לקיים את המצוות, וכן שיעור במוסר, להחדיר בקרבו יראת שמים, על מנת שאכן יקיים כראוי את כל אשר לומד.

ועל ידי זה יכרתו הזלזלי’ם מן הארץ (ע”פ ישעיה יח), הזילזולים במצוות, ותֵעשינה המצוות בשלימות כראוי, ישמח ישראל בעושיו וישמח ה’ במעשיו, מן העולם ועד העולם אמן ואמן.

This entry was posted in General. Bookmark the permalink.