תמונה של נס…
היה זה בערב קיצי אחד, לפני כשנתיים. בכביש צדדי ושקט למדי בצפון הארץ נסע רכב, ומסיבה שאינה ברורה עד היום – סטה מנתיבו והתנגש בעוצמה בקיר. ילדה בת שנתיים שישבה במושב האחורי של הרכב נפצעה אנושות, וכוחות ההצלה שהוזעקו למקום – החליטו על אתר כי אין פנאי אפילו להסיעה לבית החולים, ולפיכך הזניקו מסוק שפינה אותה לבית החולים ׳תל השומר׳, לטיפול דחוף שאולי יצליח להציל את חייה.
לאורך הטיסה הקצרה וגם לאחר הנחיתה בבית החולים, המשיכו הרופאים בנסיונות ההחייאה, נלחמו על חייה. היא היתה במצב קריטי ממש, עד כדי שהרופאים הציעו להוריה להיפרד מבתם המורדמת ומונשמת, כי היא חסרת סיכוי לשוב לחיים. בני המשפחה המודאגים העתירו בתפילות לרפואתה, אולם מצבה הוסיף והחמיר…
ואז, לאחר עוד שיחה כואבת עם הרופאים, נזכר האב בסגולת בעל ה׳נפש החיים׳. הן מדי לילה, בעלותו על יצועו, הוא נוהג להרהר בדברים, ולהתחזק במחשבה שרק בורא עולם הכל יכול מנהל את העולם, ואיש לא יכול להזיק או להרע לו, כי בורא עולם הוא הקובע והמנווט את כל המתרחש כאן. ועתה, כשבתו מוטלת לפניו כמעט חסרת רוח חיים, שב ועלה בו ההרהור הזה…
גם אם הם חשבו על ספר תורה הם גם היו צריכים תיק לספר, ולכן במשך כמה ימים, בעוד הרופאים מופתעים שהיא שורדת בכלל, ניגש האב אל מיטתה וחשב, שוב ושוב ושוב, רק על דבר אחד: על זה שבורא עולם הוא שגלגל את התאונה המצערת, ורק הוא קובע אם בתו תשרוד ותשוב לחיים, או שחלילה נגזר גורלה. שוב ושוב העלה במחשבתו כי ׳אין עוד מלבדו׳, רק בורא עולם קובע ומכריע, ולכן – הערכות הרופאים יש בהן רק משום השתדלות, ומעבר לזה – הכל מוכרע בשמי מעל, והוא מאמין בכך בכל לבו.
כך, יום אחר יום אחר יום, כשמדי יום הרופאים מוסיפים ואומרים שאפסו הסיכויים, והוא מתחזק באמונה. כשעברו כמה וכמה ימים והמצב נותר כשהיה, החליטו הרופאים לקחת סיכון, ולנסות לגרום לילדה להתעורר – בכדי לראות איך תגיב. למרבה הפלא, הילדה אכן התעוררה! – אמנם פצועה וחבולה, אבל חיה ונושמת!
חלפו מספר שבועות, הילדה עברה כמה ניתוחים, ובסיומם – שחררה לביתה בריאה ומחייכת. הרופאים, שהגדירו אותה כ׳נם רפואי׳, ביקשו לתלות את תמונתה סמוך לחדר הניתוח, כדי להזכיר לעצמם כל העת עד כמה גם מי שמצבו הרפואי חסר סיכוי – עדיין יש לו תקווה, עוד יכול להתחולל לו נם!
אכן כן! סיפור זה, אותו שמענו מאבי הילדה, מגלה ומוכיח עד כמה כל ההערכות והתחזיות, המחשבות והעשיה שלנו – הכל מתגמד, מתאדה ונעלם, מול חסד ה׳ והדר גאונו. כשאדם מאמין ובוטח בו בכל לבו, מחזק בלבו את האמונה שבורא עולם מנווט את העולם ומנחה בחסדו את כל מה שקורה – הוא זוכה לראות זאת עין בעין, בוטח בחסד ה׳ וגם זוכה בו!
אחים יקרים, חג הפסח הוא הזמן למלא את ליבנו ונפשנו במבועי אמונה, בכוחות נפש רבי עוצמה. זה הזמן לשוב ולשנן, לחזק ולהתחזק, להטמיע בנפשנו ובנפש ילדינו, כי יש בורא עולם, הוא המנחה והקובע, ואין עוד מלבדו. וככל שנחזק את האמונה בלבנו ונבטח בו – כך נזכה לראות שהוא טוב ומיטיב עימנו, הוא גאלנו ממצרים וגאל את אבותינו, והוא יגיענו למועדים ולרגלים אחרים שמחים בבניין עירו וששים בעבודתו, ונודה לו שיר חדש על גאולתנו תמיד!
